​

כשצורת הניידות שלנו משתנה מאנשים הולכים לאנשים שמתקשים בהליכה אם ניגשים לחיפוש באינטרנט אפשר להתבלבל מכמות האביזרים והמוצרים שקיימים ואני פה להסביר מה הם סוגי האביזרים הנפוצים ביותר ואיך בוחרים אותם.

 

הדבר הראשון שחשוב לזכור הוא שהתאמה של אביזרי עזר לניידות היא משהו שצריך להיעשות על ידי איש מקצוע ולגשת לחנות ולקנות מוצרים עשויה להביא למצב שמבזבזים כסף על אביזרים שבכלל לא מתאימים לצרכים של האדם ואביזרים רבים הם בסל הבריאות וניתן לקבל אותם מקופת החולים בהשתתפות עצמית נמוכה. כך שהתייעצות עם איש מקצוע תחסוך לכם כסף כך או כך. . 

 

אז מתחילים בכך שיש לפנות אל רופא המשפחה ולבקש שאיש מקצוע מטעם קופת החולים (מרפא בעיסוק או פיזיותרפיסט) יכנסו להערכה ויתנו המלצות מדויקות לאביזרים שאתם צריכים חלקם יהיו מסובסדים על ידי קופת החולים וסל הבריאות וחלקם תדרשו לרכוש. כמובן שישנם גם אנשי מקצוע פרטיים שיוכלו לספק את השירות והייעוץ. 

 

סוגי האביזרים שלהם אנשים זקוקים משתנה לפי חומרת הפגיעה אך אם אני אנסה לרכז את האביזרים שבאחוז גבוה מהמקרים עושים שימוש אז זאת הרשימה: 

כסא גלגלים, כרית ישיבה לכיסא,  מיטת פאולר (מיטת בית חולים מתכווננת)  מזרנים למניעת פצעי לחץ,  מנוף העברה, הליכון או מקל וכורסאת הרמה. 

 

את כל האביזרים הללו ניתן כיום להשאיל מארגונים שונים כמו יד שרה ועזר מציון ללא עלות לתקופה של 3 חודשים ולאחר שלושה חודשים (לרוב)  תחול שכירות חודשית  ולכן בפרק הזמן הזה יש לדאוג לציוד קבוע לפי המלצת הגורמים המקצועיים. 

​

אביזרי העזר שמסובסדים על ידי סל הבריאות הם: מיטה, מזרנים, כיסאות גלגלים, כריות ישיבה לכיסא גלגלים, מנוף, הליכון רולטור והליכון גלגלים רגיל חשובל ציין שבמקרה של הליכון גלגלים הוא יסובסד  רק לאנשים אשר מתקיימים מקצבאות בלבד ואין להם הכנסות נוספות. 

​

אז ההמלצה החמה שלי היא לפני שאתם רצים לקנות אביזרים התייעצו עם איש מקצוע ותוכלו לא רק לחסוף בכסף אלא להתאים את האביזר הנכון ביותר.